מה קורה אחרי שהכתבה עולה, וכמה זמן לוקח לקישור להשפיע

קניתם קישור, הכתבה עלתה, ושבועיים אחר כך שום דבר לא זז. השאלה המתבקשת היא אם משהו השתבש או שפשוט מוקדם מדי, וכמה זמן לוקח לקישור להשפיע בכלל. באוקטובר האחרון גוגל הציגה לראשונה נתוני זמן פנימיים לכל שלב בדרך, ומהם אפשר לבנות תשובה הרבה יותר מדויקת מניחוש.

כמה זמן לוקח לקישור להשפיע?

אין מספר אחד, אבל יש שרשרת ידועה. הקישור צריך שגוגל תגלה את הדף שבו הוא יושב, תאנדקס אותו, ואז תעבד את הקישור עצמו. לפי הנתונים שגוגל הציגה, גילוי של כתובת חדשה לוקח כעשרים שעות בממוצע, ועיבוד של קישור נע בין דקות לשלושה שבועות.

מתי קישור מתחיל לעבוד בפועל תלוי אפוא בשרשרת הזו ולא במספר בודד. המשמעות המעשית היא שבמקרה הטוב מדובר בימים, ובמקרה סביר בשבועות. מי שבודק תוצאות אחרי שבוע בודק מוקדם מדי, ומי שמוותר אחרי חודש מוותר לפני שהשלב האחרון בכלל הסתיים. שני הקצוות האלה הם הטעויות הנפוצות, והנתונים שלהלן מסבירים בדיוק למה.

חשוב לדעת מאיפה המספרים מגיעים. גארי איליש מגוגל הציג אותם בכנס Search Central Live Deep Dive באירופה ב-2 באוקטובר, והם מתוארים כניתוח פנימי של גוגל. הם לא פורסמו כמסמך רשמי, ולא צורפו להם שיטת מדידה, גודל מדגם או תקופה. לכן הם נקודות ייחוס ולא התחייבות.

ארבעת השלבים שהקישור עובר לפני שהוא נספר

כל שלב הוא תנאי לשלב הבא, ולכן עיכוב באחד מגלגל את עצמו הלאה. הטבלה מציגה את הזמן האופייני ואת המקרה האיטי לכל שלב, כפי שהוצגו באותו כנס. שימו לב במיוחד לשורה השנייה, שהיא ההבדל הגדול ביותר בין סוגי הצבות.

יש שלב נוסף שלא נכנס לטבלה, והוא הרינדור, כלומר הרגע שבו גוגל מרכיבה לעצמה את הדף כפי שגולש רואה אותו. הרינדור עצמו נמשך שניות, אבל ההמתנה בתור אליו נמדדת בשעות ובמקרה האיטי בימים עד שבועות. באתרים שמרכיבים חלק מהתוכן בעזרת סקריפטים זה יכול להיות ההבדל בין קישור שנקרא מיד לבין קישור שממתין בתור.

שלוש השורות הראשונות בטבלה עוסקות בדף, והאחרונה בקישור. זו הסיבה שאי אפשר לענות על השאלה בלי לדעת איפה בדיוק הקישור הולך לשבת, ולמה שתי הצבות באותו מחיר יכולות להתנהג אחרת לגמרי בלוח הזמנים.

למה כתבה חדשה נספרת מהר יותר מקישור בכתבה ישנה?

מפני שהן נכנסות דרך שני מסלולים שונים לגמרי. כתבה ממומנת חדשה יוצרת כתובת שגוגל לא מכירה, ולכן היא נכנסת למסלול הגילוי שלוקח כעשרים שעות. קישור שנוסף לתוך כתבה קיימת ממתין לסריקה חוזרת של אותו דף, וזמן הסריקה החוזרת האופייני הוא כשלושים יום.

הפער הזה, בין יום אחד לחודש, הוא ההבדל המעשי הגדול ביותר בלוח הזמנים, והוא כמעט אף פעם לא עולה בשיחת מכירה. אם ההצעה שקיבלתם כוללת הוספת קישור לכתבה שכבר מתפרסמת באתר, זה לגיטימי לחלוטין, אבל צריך לתמחר את הזמן בהתאם ולא לצפות לאותו קצב.

שאלה אחת שכדאי לשאול לפני שמשלמים: האם מדובר בכתבה חדשה שתתפרסם בכתובת חדשה, או בתוספת לדף קיים. התשובה אינה משנה את איכות הקישור, אבל היא משנה את לוח הזמנים בסדר גודל, וכדאי שהיא תופיע בהצעה ולא תתגלה בדיעבד.

יש כאן גם נגזרת לתמחור. הצבה שמתפרסמת מהר אינה בהכרח טובה יותר, אבל היא כן מגיעה לשלב המדידה מוקדם יותר, וזה שווה משהו בתכנון. זו אחת הסיבות שכדאי לשקול את לוח הזמנים יחד עם מחיר כתבה ממומנת ולא בנפרד ממנו.

מה גוגל לא פרסמה על השפעת הקישור?

את הנתון שכולם רוצים. באף אחת מהשקופיות אין מספר שאומר כמה זמן עובר מרגע שהקישור עובד ועד שהוא משפיע על הדירוג. יש נתון לעיבוד הקישור, כלומר לרגע שבו גוגל מסיימת לקרוא אותו, ואין שום נתון על מתי ההשפעה מתבטאת בתוצאות החיפוש.

ההיעדרות הזו עקבית עם מה שגוגל אומרת בהקשרים אחרים. אין התחייבות לתוצאה, אין לוח זמנים לדירוג, והמערכות מתעדכנות ברציפות ולא במועד ידוע. לכן ספק שנוקב בתאריך שבו תעלו במיקום מסוים מבטיח משהו שגוגל עצמה לא מפרסמת, וזה סימן שכדאי לשים לב אליו. ההבחנה הזו חשובה גם בכיוון ההפוך: ספק שאומר בכנות שהוא לא יודע מתי יהיה שינוי בדירוג מדייק יותר מספק שנוקב בתאריך, גם אם התשובה הראשונה נשמעת פחות טוב בשיחת מכירה.

שתי שורות בנתונים כוללות את האפשרות "לעולם לא", ושתיהן קשורות לאיכות ולא לזמן. דף יכול להישאר בלי אינדוקס, וכתובת יכולה לא להתגלות, אם המערכות לא מוצאות בו ערך. במצב כזה שום המתנה לא תעזור, והבעיה אינה בלוח הזמנים אלא בבחירת האתר.

מה זה אומר לתכנון קמפיין קישורים

המסקנה הפשוטה היא שצריך שני מועדי בדיקה ולא אחד. הראשון אחרי כשבועיים, והוא בודק רק אם הדף מאונדקס והקישור קיים. השני אחרי כשלושה חודשים, והוא הבדיקה הראשונה שאפשר להסיק ממנה משהו על דירוג. כל מדידה ביניהם תייצר רעש.

• אחרי כשבועיים: בדקו שהדף מופיע בגוגל ושהקישור בכתבה אכן קיים ופעיל
• אחרי כשלושה חודשים: השוו את הדף שאליו קישרתם לעצמו, בתקופות באותו אורך
• אם עבר עדכון ליבה באמצע: לפי הנתונים התאוששות מעדכון ליבה נעה בין שלושה לשישה חודשים, ולכן אי אפשר לבודד את השפעת הקישור
• אל תשנו את הדף במקביל: שינוי תוכן ושינוי קישורים יחד הופכים את התוצאה לבלתי ניתנת לייחוס

כל החישוב הזה מניח שההצבה יושבת באתר שגוגל חוזרת אליו, וזו הנחה שלא תמיד מתקיימת. הפערים בין מקורות בישראל גדולים, ונתוני חשיפה של עיתונים מראים הבדלים ניכרים אפילו בין המובילים עצמם. אתר עם קהל קוראים אמיתי נסרק בתדירות גבוהה יותר, ולכן לוח הזמנים שלו קצר יותר כבר בנקודת ההתחלה.

מה קורה כשעדכון גדול נופל באמצע?

התקופה שבה מדדתם נהרסת, ואין דרך לתקן אותה בדיעבד. באותן שקופיות הוצגו גם זמני ההתאוששות משינויים רחבים, והם ארוכים בהרבה מכל שלב אחר בשרשרת. לכן עדכון ליבה שנופל בתוך תקופת המדידה שלכם מחייב להתחיל את הספירה מחדש.

ההשוואה בין הטבלאות היא העיקר. עיבוד קישור נמדד בשבועות, והתאוששות מעדכון ליבה נמדדת בחודשים. כלומר אם הדירוג שלכם זז בתקופה שבה היה עדכון, הסיכוי שהקישור הוא ההסבר נמוך בהרבה מהסיכוי שהעדכון הוא ההסבר.

מכאן נגזרת עצה פשוטה שחוסכת הרבה מסקנות שגויות: לפני שמסיקים משהו מתקופת מדידה, בדקו אם היה בה עדכון מוכרז. אם כן, המדידה אינה חסרת ערך אבל היא כבר לא בודקת את מה שחשבתם שהיא בודקת.

מה לוח הזמנים מגלה על האתר המארח?

הזמן מדגיש בדיוק את מה שחשוב גם בלעדיו. הצבה באתר שגוגל סורקת לעיתים קרובות תיכנס למערכת מהר, והצבה באתר נידח תמתין הרבה יותר. ההבדל אינו רק בסבלנות שלכם, הוא גם סימן למה שגוגל חושבת על אותו אתר מלכתחילה.

מהבחינה הזו לוח הזמנים הוא עוד כלי אבחון, לא רק מטרד. אתר שהכתבה בו מאונדקסת תוך יום הוא אתר שגוגל חוזרת אליו, ואתר שהכתבה בו לא נכנסת לאינדקס שבועיים הוא נתון שכדאי לקחת בחשבון לפני ההזמנה הבאה. זה גם משתלב ישירות עם סיכון בקניית קישורים, מפני שאתר שגוגל ממעטת לסרוק הוא לעיתים קרובות אתר שהיא גם ממעטת לסמוך עליו.

כדאי לרשום את התאריכים לכל כתבה: מתי היא עלתה ומתי היא נכנסה לאינדקס. אחרי כמה הזמנות מצטברת אצלכם תמונה אמיתית על קצב הסריקה של כל מקור, וזה נתון שאף מחירון לא ייתן לכם מראש. בפועל זו הדרך הזולה ביותר לבנות רשימת מקורות שעובדת, בלי להסתמך על ציונים חיצוניים.

שאלות נפוצות